|
|
נדהמתי לגלות שהפרוטוקולים בהתדיינויות המשפטיות אינם זהים למתרחש באולם. בישיבות שבהן נוכחתי, בערכאות שונות בתחום העבודה, ובישיבות רבות אחרות בערכאות מגוונים אחרים עליהם שמעתי ממשתתפים שונים, השופטים הכתיבו פרוטוקולים לקלדניות כראות עיניהם, השמיטו, "תיקנו" וערכו דברים שונים שנאמרו עד כדי שינויים משמעותיים ביותר. המתדיינים חסרי אונים במצב זה, שבו "האמת המשפטית" נקבעת בשונה ממשמע האזניים ומראה העיניים, אבל בלי חוש הצדק שנלווה לצמח דוד "בהריחו ביראת ה'". בשלב הבא מוסיפות הקלדניות משלהן, טועות הרבה, משבשות, מדלגות ומתבלבלות, והתוצאה הסופית היא עלובה ומבישה ביותר, "פרוטוקולים" שאינן ראויים להתכנות כך; כך לפחות במקרים שאני יכולה להעיד עליהם. באופן כללי, כדאי להימנע מלסמוך על מערכת המשפט, שאפילו בעניינים הטכניים אינה משכילה להקפיד על דיוק, או במלים אחרות, על האמת.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
אפרת רובין
|
|
|