|
|
לו ריבלין היה בקיא במשנתו של הרצל, היה מתמקד על דברים חשובים יותר שכתב הרצל מאשר רומן אוטופי.
הנה דברים שרשם הרצל ביומנו ב- 12 ביוני 1895 על המדינה שתקום :
"באזורי ההתיישבות שיוקצו לנו, נעביר לידינו אט-אט את הרכוש הפרטי.נשתדל להעביר את האוכלוסייה הענייה אל מעבר לגבול בלי שישימו לב, על-ידי כך שניצור מקומות עבודה בארצות המעבר, אך נמנע מהם קבלת כל עבודה בארצנו שלנו. התושבים האמידים יעברו אלינו. מבצע הרכישה, כמו הוצאתם אל מעבר לגבול של העניים, חייב להיעשות בעדינות וביד רכה. הבעלים של הנכסים דלא-ניידי צריכים להאמין שהם מערימים עלינו, שהם מוכרים לנו ביוקר. אבל אין מוכרים להם שום דבר בחזרה."
לכן מתבקשת פרשנות מגוונת יותר של כתבי הרצל, האישיים והפומביים כאחד. ההנחה הרווחת היא שרישומיו של הרצל ביומניו היו מחשבותיו הכמוסות, ואלה צלולים וערוכים לפי תכנית, (כן, כולל העברת ערביי הארץ מחוץ למדינה)
גישה זו מניחה שרישומים אלה חשובים הרבה מחזונו האופטימי באלטנוילנד בדבר יחסי יהודים- ערבים שהתרחשו בעולם אחר של פעם עם ערבים אחרים של פעם ולא דומה לעיינות הקשה של ערביי ארץ ישראל למדינה היהודית היום..
כולנו היינו רוצים להתייחס לערביי ישראל כמו שהרצל התייחס לראשיד ביי אבל מה לעשות ? ערביי ישראל היום רחוקים מראשיד ביי כמו מזרח ממערב.
איתן, אם עדיין לא הבנת את זה, אזי לא הבנת כלום וחבל שאתה מתבזה ברבים עם אנלוגיות היסטוריות תלושות מהמציאות.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
והפעם על הרצל
|
|
|