|
|
כל אלה נשארו בצבא הגירוש. יתר על כן, להלן, קבלו את יאיר נווה:
"בגלל הסגידה לעגל הזהב של ארץ ישראל השלמה, שילמתי מחיר, מחיר אישי כבד מאד, שגרם לי, בסופו של דבר, לעזוב את הצבא ולא להמשיך בקריירה המובטחת...
"זה החינוך שקבלתי כאדם ציוני-דתי. חינכו אותי שיש שלושה ערכים שווים: עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. הערכים הללו, שאותם ינקתי בישיבת נתיב-מאיר ובבית הורי, הנחו לכך, שאסור ליצור מצב, בו, בשם ערך אחד – פוגעים בערכים האחרים. ולכן, במקרה של ההתנתקות לא היתה לדעתי שום ברירה למי שרוצה לשמור על שלמותו של עם ישראל, אלא, לפעול בצורה שפעלתי....
"ברור שהיה מדובר בהחלטה פוליטית, וייתכן שהשיקולים שעמדו ביסודה היו לא מוסריים ורעים, אבל, אחרי שהפור נפל וההחלטה קבלה את אישור הכנסת וכל הגורמים הממשלתיים, חשבתי – ואני שלם עם זה, שצריך למלא את הפקודה, ושאם לא אעשה זאת, ואחרים לא יעשו זאת, אז זה חורבן הבית השלישי...
"כל קצין דתי, שיתקדם בצה"ל, מעל דרגה של מפקד חטיבה, יצטרך לפעול במסגרת אילוצים, שבהכרח יביאו אותו להתנגשות עם המתיישבים ביו"ש. כל קצין כזה יעבור בעתיד את מה שאני עברתי, ויחווה את החוויה הלא נעימה הזו, אלא, אם הציבור ישתנה... זה לא אני אישית. זה גם מה שעשו לרב הצבאי הראשי, תא"ל הרב וייס, או לרב הפיקודי שלי, וזה מה שעושים לאלוף שמני...
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
חנה שרה-
|
|
|