שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, משה יעלון, יפצה ב-80,000 שקל את עו"ד
דוד שמרון, בן-דודו ופרקליטו של ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, על דבריו נגדו בפרשת הצוללות. כך קובע (17.12.23) שופט בית משפט השלום בתל אביב, יאיר דילוגין, בפסק דין על דרך הפשרה בתביעה בסך 560,000 שקל שהגיש שמרון נגד יעלון.
התביעה התייחסה לארבע אמירות של יעלון בשנים 2020-2019, ולפיהן שמרון קיבל מיליוני אירו תמורת ייצוגו של
מיקי גנור. האחרון היה הנציג בישראל של קונצרן טיסנקרופ, יצרן הצוללות וכלי השיט שבמרכז הפרשה בה מדובר, אמור היה להיות עד מדינה בפרשה, חזר בו וכעת מואשם בעבירות שוחד ושחיתות נוספות בתיק הצוללות.
שמרון טען בתביעה, כי גנור שילם לו 800,000 שקל במשך חמש שנים תמורת ייצוגו במגוון נושאים שרובם לא היו קשורים לטיסנקרופ. שכר הטרחה לא היה על בסיס הצלחה והוא לא קיבל עמלות כלשהן, הוסיף שמרון. עוד ציין שמרון, כי המשטרה סגרה את התיק נגדו בפרשת טיסנקרופ והמליצה להעמידו לדין בנוגע לטיפולו בהשקעה בבנק קרדיט סוויס. שמרון אכן עומד לדין באשמת
הלבנת הון בנושא זה.
בכתב ההגנה טען יעלון, כי שמרון בחר ארבעה קטעים בודדים מתוך דבריו ומתוך עשרות פרסומים בעניינו בפרשת הצוללות, בעוד שיש לראותם בהקשר הכולל - הן של הפרשה והן של דבריו של יעלון בנוגע אליה. לדברי יעלון, לשמרון אין שום טוב בנוגע לפרשת הצוללות, ודבריו-שלו לא היו בבחינת לשון הרע אלא נהנים מהגנת האמת בפרסום ותום הלב. מכתב ההגנה עלה, כי יעלון עודנו סבור שחלקו של שמרון בפרשת הצוללות היה משמעותי.
דילוגין הציע לצדדים לפסוק ללא נימוקים ועל דרך הפשרה (פסק דין שלמעשה אינו ניתן לערעור) וקבע מראש שיחייב את יעלון בפיצוי שינוע בין 40,000 ל-100,000 שקל. הוא גם חייב את יעלון בתשלום הוצאות בסך 8,000 שקל. את שמרון ייצגו עוה"ד
עמית חדד ו
נועה מילשטיין (סניגוריו של נתניהו בתיקים 1000 ו-2000), ואת יעלון - עוה"ד
צבי בר-נתן ומירב ברוך.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
