נציב שירות המדינה בלי מכרז - ומה זה אומר על יתר המינויים

פסק הדין של בית המשפט העליון בסוגיית מינוי נציב שירות המדינה אינו רק הכרעה נקודתית, אלא אמירה עקרונית על יחסי הרשויות. בהרכב מורחב קבע בג"ץ כי אין חובה לקיים הליך תחרותי למינוי הנציב, ובכך אימץ את עמדת הממשלה ודחה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה.

בדעת הרוב, השופטים סולברג, וילנר ומינץ, הודגש כי בית המשפט אינו מתערב בהחלטות מינהליות רק משום שניתן להעלות חלופה ראויה יותר. השופט מינץ כתב כי התערבות מחייבת עילה משפטית ברורה והפרה קונקרטית של הדין. בהיעדר עילה כזו - אין מקום להתערבות. מנגד, הנשיא עמית והשופטת ברק-ארז נותרו בדעת מיעוט.

מה בעצם קבע העליון מעבר לשאלת המכרז? הפרופסור אסף מידני, מומחה למדיניות ומשפט ציבורי באקדמית תל אביב-יפו ויושב-ראש הוועדה הציבורית לעידכון דרכי גיוס, מיון והכשרה של דירקטורים בחברות ממשלתיות, אומר ל-News1 כי "מדובר בשרטוט גבול סמכות. בית המשפט אומר: בלי עילה משפטית מובהקת - אל תחליפו את שיקול הדעת של הממשלה".

האם ההכרעה משפיעה גם על מינויים אחרים?

לדברי מידני, בהחלט כן. "ההיגיון שבפסק הדין רלוונטי גם למינויים כמו ראש השב"כ, הרמטכ"ל ודירקטורים בחברות ממשלתיות", הוא מסביר. "אלה תפקידים היברידיים. מצד אחד הם מחייבים מקצועיות, עצמאות והגבלות ברורות. מצד שני הם אמורים לממש מדיניות של הדרג הנבחר".

לדבריו, ניסיון לכפות על תפקידים כאלה מכרז תחרותי טהור מתעלם מטיבם. "אי אפשר לבחור רמטכ"ל או נציב שירות המדינה כמו שבוחרים עובד זוטר. הדרג הנבחר נושא באחריות הציבורית, ולכן צריך גם את היכולת לבחור מי שיוציא לפועל את מדיניותו".

מה ההבדל בין מינוי פוליטי פסול למינוי מדיניות לגיטימי?

מידני מדגיש כי יש להבחין בין זיקה למדיניות לבין שיקולים זרים. "בדמוקרטיה מותר ואף נדרש שהדרג הנבחר ימנה אנשים המזוהים עם תפיסת עולמו, כל עוד הם עומדים בדרישות מקצועיות מחמירות, ללא ניגודי עניינים ותוך שמירה על טוהר מידות. פסילת מינוי רק משום זיקה למדיניות מרוקנת את האחריות הדמוקרטית מתוכן".

הוא מוסיף כי "מינוי פוליטי פסול הוא כזה שמונע משיקולים אישיים או פסולים, לא ממדיניות לגיטימית שנבחרה בקלפי".

ומה לגבי הטענה על "מדיניות עלומה"?

בדעת המיעוט הזהיר הנשיא עמית מפני מצב שבו ראש הממשלה ימנה נציב כדי לקדם "מדיניות עלומה". מידני סבור שהדרישה לחשיפת תפיסת מדיניות מפורטת כתנאי למינוי אינה מעוגנת בדין. "מדיניות ממשלה נגזרת מקווי היסוד ומהחלטותיה. אין חובה משפטית להציג מסמך מדיניות ייעודי לכל מינוי בכיר, וגם לא דורשים זאת מתפקידים ביטחוניים בכירים".

לדבריו, בלבול בין תפקידי פיקוח טהורים לבין תפקידים שמממשים מדיניות יוצר מתח מיותר. "נציב שירות המדינה אינו רק גורם מפקח. הוא מוביל רפורמות, קובע סדרי עדיפות ומיישם תפיסת ניהול. עצמאות מוחלטת ממנו אינה בהכרח יתרון".