משטרת ישראל פשטה את הרגל סופית, בצורה מוחלטת, שאין ממנה תקומה. בשעות אלו (יום א', 31.1.21) היא מאפשרת לקיים בירושלים הלווית ענק בה מצטופפים אלפי חרדים - תוך הודאה מפורשת בכך שלא יכלה למנוע אותה. וזה אומר: שהיא לא מסוגלת למלא את שני התפקידים החשובים ביותר שלה - שמירת חיי אדם ואכיפת החוק.

ההלוויה היא של ראש ישיבת בריסק, הרב משולם דוד סולובייצ'יק. על-פי הדיווחים בזמן אמת מן השטח, המלווים בתמונות ברורות ביותר, אלפים רבים דחוקים זה לזה ברחובות ירושלים, רבים בלי רבע מסיכה ובלי סנטימטר של ריחוק חברתי - ובסביבה אין אף שוטר. זה לא שההלוויה באה במפתיע; הרב החשוב נפטר הלילה, והכל יודעים שבירושלים קוברים בו ביום. וכאשר מדובר באישיות כה מרכזית, מועדי ההלוויה ופרטיה מתפרסמים במהירות רבה.

באופן רשמי אומרת המשטרה, שהיא מנעה את הגעתם של מאות בני אדם בעשרות אוטובוסים מחוץ לירושלים ושהיא מחלקת דוחות למשתתפים. מעבר לכך שכאמור לפי הדיווחים אין אמת בתגובה הזאת, היא גם מגוחכת בצורה המהווה עלבון לאינטליגנציה. לא ידעתם שהרוב הגדול של המלווים יהיו ירושלמים? ואתם באמת חושבים שהם ישלמו את הדוחות? ומה חשוב באמת - לגבות 500 שקל או למנוע תחלואה ותמותה?

באופן לא-רשמי, קצין מצוטט בידי חדשות 12 באומרו שלא ניתן היה למנוע את ההלוויה בלא שפיכות דמים, ושלמשטרה לא היה מספיק זמן כדי לפרוס את אלפי השוטרים שהיו דרושים לשם כך. זוהי ההודאה בפשיטת הרגל בה פתחנו. המשטרה מודה, שכאשר אלפים מפרים את החוק ומסכנים חיים - היא חסרת אונים. המשטרה מודה, שאם לא מודיעים לה מספיק ימים מראש - היא לא יכולה להתמודד עם אירועים המוניים. המסקנה: כמה אלפים של פורעי חוק יכולים, בליבה של בירת ישראל, לעשות ככל העולה על רוחם.

חוץ מזה, גם הדיוט יודע שהיה מספיק מה לעשות: להציב מחסומים ברחובות המוליכים לנתיב ההלוויה, ובמידת הצורך להפעיל אמצעים לפיזור הפגנות. כבר אמרתי, ואחזור ואומר, שיש לנו כאן עסק עם טרור פנימי - וכך צריך לטפל בו. אם אלפי ערבים היו מתקהלים בצורה דומה ליד שער שכם להפגנה לאומית, המשטרה הייתה יודעת כיצד לפזר אותם. זה בדיוק מה שהיא צריכה לעשות כאשר אלפי חרדים מתקהלים כמה מאות מטרים צפונה משם, ומסכנים בצורה ממשית את חייהם ואת חיי הסובבים אותם.

פשיטת הרגל של המשטרה לא החלה מול הציבור החרדי. היא החלה כאשר המשטרה אפשרה לנכים, עובדים סוציאליים ואחרים לחסום צמתים ומסילות, ובכך אותתה בצורה ברורה שלא תבצע פעולות שאינן מצטלמות טוב. היא נמשכה כאשר אפשרה למפגינים נגד בנימין נתניהו לחסום כבישים ולהפר את מגבלות הקורונה. היא החמירה דווקא כאשר המשטרה כן הפעילה יד קשה - וסלקטיבית: מול חלק מן החרדים ומול מתפרעי הימין בעקבות מותו של אהוביה סנדק; אכיפה בררנית הורסת את האמון שבלעדיו אין זכות קיום לרשויות אכיפת החוק. היא מגיעה לשיאה בשעות אלו. וכפי שאנחנו מכירים את משטרת ישראל, היא תשבור גם את השיא הזה.

שלא יהיה ספק: משתתפי ההלוויה הזאת ובמיוחד מארגניה, הם שופכי דמים ומחללי שם שמים - בדיוק כמו הרבנים והאדמו"רים שעורכים אירועים המוניים ובדיוק כמו המשתתפים בהם. אבל מי שמאפשר להם לעשות את זה, אחראי לא פחות מהם. וזה אומר: הדרג המדיני, המתחנף לחרדים משיקולים פוליטיים ואנוכיים, ופיקוד המשטרה המועל בתפקידו. יחדיו הם מובילים את המדינה לאנרכיה, בה כל דאלים גבר.