|
|
אובדן צלם אחריות
לדעת פרופ' גד ברזילי, העובדה כי רמון מצא זמן להתנשק בין דיונים ערב מלחמה מוכיחה שאינו ראוי להנהיג
פרשת חיים רמון היא רק קצה קרחון פוליטי של בעיה חברתית עמוקה וקשה תופעה מקיפה של שחיתות ציבורית. הדוח לשנת 2006 של Transparency International- הבוחן מדדי שחיתות במרבית המשטרים הפוליטיים בעולם - מלמד כי ישראל היא מדינה מושחתת יותר מרוב הדמוקרטיות בעולם, ומקדימים אותה ברשימת המשטרים הפחות מושחתים כמה מדינות עולם שלישי.
השחיתות הציבורית בישראל מתאפיינת בעיקר במינויים פוליטיים; אי סדרים כספיים; חלוקות תקציבים; מימון מפלגות; אי סדרים ברשויות מקומיות; חלוקת טובות הנאה ועבריינות מינית. עוצמתה של מעורבות המדינה בחברה; תחרות פוליטית קשה; הקשר הגורדי בין צבא-פוליטיקה-עסקים; העדר נורמות ברורות של כיבוד פרוצדורה דמוקרטית; דלות כיבוד של זכויות אדם כמו גם היעדר שקיפות של פוליטיקאים לציבור הרחב, הם מהגורמים המרכזיים לשחיתות הגואה.
קריאה מעמיקה בפסק הדין הקשה בעניינו של חיים רמון מגלה פן נוסף, חשוב ביותר, שמסביר את מקורותיה של השחיתות. פסק הדין קובע כי העבירה המינית בוצעה בטווח הזמן שבין התייעצות ביטחונית בלשכת ראש הממשלה לבין ישיבת הממשלה, שענינה דיון בתגובה האפשרית בעקבות חטיפת והרג החיילים בגבול הצפון.
העובדה כי בעת משבר קשה, בין שתי ישיבות ממשלתיות גורליות, ערב מלחמה עקובה מדם, מפלטרטט שר בישראל עם חיילת צעירה בלשכת ראש הממשלה, היא עובדה מצמררת, מבלי להפחית מחומרת מהמעשה המגונה עצמו. התנהגות כזו של שר בכיר, בעודו מעורב בתהליך קבלת החלטות בעת משבר ביטחוני חמור, בעייתית לא פחות מהחלטת הרמטכ"ל דאז, דן חלוץ, לגלות דאגה לתיק המניות הפרטיות שלו כאשר כבר נראה היה בעליל כי עומדת לפרוץ מלחמה.
העובדה כי בכירי השלטון בישראל איבדו צלם של אחריות בשעות משבר מבעיתה במיוחד, בין אם המדובר בעבירת מין (רמון) או במעשה לא אתי של ממון (חלוץ). כוח פוליטי משחית, ותחושת כוח פוליטי מוחלט משחיתה באופן מוחלט. רק כך ניתן להבהיר את העיוורון המוחלט של אישי ציבור בכירים לשמץ של הפגנת סולידריות ואחריות ציבורית.
הזמנה לפלרטוט
בלהט הוויכוח על מידת אשמתו הפלילית של רמון בביצוע מעשה מגונה נשכחה העובדה כי אפילו אם יזוכה רמון בערכאות ערעור, הרי הוא אינו ראוי למנהיגות. אם לשפוט על פי הכרעת הדין, די בגרסתו של רמון בפני בית המשפט כדי להרשיעו אתית, אפילו אם בסופו של הליך משפטי יימצא זכאי.
בחברה הישראלית הקטנה והדחוסה, עמוסת הלחצים, בה מטשטשים במהירות קווי הגבול בין פוליטיקה, כספים, תקשורת וצבא, קל לפוליטיקאים לצבור תחושות כוח מדומיינות. העובדה שאין בישראל כל יסודות של שיטת בחירות איזוריות משחררת פוליטיקאים מהצורך להפגין אחריות אישית כלפי בוחריהם.
ההתחככות המתמדת עם הצבא, התקשורת ועולם הכספים, מעניקה לפוליטיקאים תחושת עוצמה, חסינות וחוסר פגיעות. לא מעטים בקרב האליטות הפוליטיות בישראל שרויים בתחושות של שכרון גבהים וחיסיון מפני בקרה ציבורית אפקטיבית.
באווירה כזו של עוצמה מדומיינת עלולים גברים לפרש ביטויי חיבה או שיחה קלה עם נשים כהסכמה לביצוע אקטים מיניים. בעולם הכוח הפוליטי, שנשלט בעיקר על ידי גברים, עלולה נשיות להתפרש בטעות כהזמנה לפלטרוט, ומכאן ועד לביצוע עבירות מין נגד נשים במוקדי כוח פוליטיים-גבריים, הדרך פעמים קצרה ביותר.
פרופ' ברזילי הוא מומחה בינלאומי למשפט ופוליטיקה, המתמחה בחקר של משטרים פוליטיים. מכהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת ווש
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
פרופ' גד ברזילי
|
|
|