|
|
אני מסכימה חלקית לטענותיו של יואב. בייחוד, לטענה, שצריך להפסיק- בכל דרך אפשרית- את הפארסה המגוחכת, שקרויה "משפט רמון". פארסה, שטוב היה אילו לא נולדה כלל.
משפט רמון גרם נזק ציבורי גדול ומיותר לחלוטין למשטרה, ליועמ"ש ולמערכת המשפט. וזאת דווקא בגלל להיטותם המוגזמת לחקור, להגיש כתב אישום ולהרשיע את רמון בתיק כל כך בעייתי מבחינה משפטית וכל כך לא חשוב מבחינה ציבורית.
עם זאת, לדעתי, מאוחר מדי כעת להגיע לעסקת טיעון. בוודאי ובוודאי לעסקת טיעון של ביטול ההרשעה והטלת שירות לתועלת הציבור.
ומדוע?
מכיוון שההליך המשפטי עומד להסתיים. וזאת לאחר שבית המשפט הרשיע את רמון, תוך אמירת דברים קשים ביותר על המעשה שעשה, על יושרו ועל התנהלותו. ובה בעת- בימ"ש צידד לחלוטין במתלוננת וניקה אותה מכל רבב שדבק בהתנהגותה.
בנסיבות כאלו, יקשה מאד על בית המשפט לרדת מהעץ הגבוה שטיפס עליו בהכרעת דינו ולהסתפק בשל"צ ללא הרשעה. בית המשפט חישק את עצמו בהכרעת הדין ולכן, הוא מחוייב, לכאורה, להמשיך בקו התקיף שלו נגד רמון ולהטיל עליו עונש משמעותי בהרבה מאשר במקרים דומים של נאשמים שאינם אישי ציבור. אפילו במאסר במסגרת עבודות שירות. על ביטול הרשעה, במצב דברים כזה, אין מה לדבר.
מזוז יכול אמנם, להפגין נדיבות של מנצחים ולהגיע לעסקת טיעון כזו עם רמון. אבל, אז הוא יפגע בעצמו: הרי הוא הגיש את כתב האישום הזה ונאם נאומים נמלצים במהלך המשפט, בדבר הצורך הדוחק להגן על נשים ועל כך שהכל שווים בפני החוק.
לכן, אם יסכים כעת לביטול ההרשעה, הוא יצטייר באור מגוחך והפכפך. ותדמיתו של מזוז חשובה לו עד מאד. כמעט יותר מכל דבר אחר.
לכן, אני מאמינה שעסקה כזו לא תתגבש. הלוואי שאתבדה.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
ט.ג.מ.
|
|
|