|
כשאומרים "המדינה" ו/או "משרד הפנים" ו/או "המוסד לביטוח לאומי" ו/או "משרד השיכון" ו/או "משרד החינוך" וכדומה -- לא אמורים להתכוון לישויות אבסטרקטיות; המדינה אינה אבסטרקט. "המדינה" היא גופים רבים ופרצופים רבים, הלא הם הפקידים בעלי השררה המכהנים במוסדות השלטון, ואת זה כדאי לכול בעל זכות בחירה להפנים ולזכור היטב בעומדו לפני הקלפי ביום הבוחר; במדינה דמוקרטית מכונים הפקידים האלה, מבכיריהם הבכירים ביותר ועד זוטריהם הזוטריים ביותר "משרתי ציבור" והם אמורים לשרת באופן שווה את כול האזרחים, בלי הבדל קרבת-דם וְעדה, דת, דעה, צבע עור, מוצא, מין וגיל; לפי יחס פקידי מוסדות השלטון במדינת-ישראל לאזרחיה - מדינת-ישראל אינה מדינה דמוקרטית, אלא מדינת-שבט; להבדיל מהרייך השלישי, למשל ולשנינה, שהיה מדינת-שבט ארית בעלת עוצמה עולמית -- מלכות ישראל השלישית היא מדינת-שבט יהודית בעלת עוצמה מקומית; מכאן, ולא משום מקום אחר, ההבדל בין עוצמת שיטות השמירה על טוהר השבט ושיטות הרחבת מרחב המחיה של השבט. "הארץ" , להבדיל ממוסדות שלטון המכונים "המדינה", היא שטח גיאוגראפי;
לכן, כשאומרים "המדינה" לא אמורים להתכוון לכרמי גפן וזית, לפרדסי-הדר, לשדות חיטה ושעורה, לנירים, לכרי מרעה, לנחליאלים הבאים לחרוף ולסנוניות המבשרות את האביב; גם לא לימות ולאגמים, לנחלי איתן ונחלי אכזב, לבתות, לפרחי-בר, לגריגות, לחורשות וליערות, להרים ולעמקים. לא. כלל וכלל לא! כשאומרים "המדינה" אמורים להתכוון לערב-רב של פקידי רשויות כלליות ומקומיות, בעלי שררה בכירים יותר ובכירים פחות; כשאומרים "המדינה" אמורים להתכוון לשרים, לסגני שרים, לחברי-כנסת, לעוזרים פרלמנטריים, למנכ"לי משרדי ממשלה וסמנכ"ליהם, לכול מיני מוסדות שהמכהנים בהם, מזוטריהם המצומקים ביותר ועד בכיריהם הנפוחים ביותר, מקבלים את שכרם מהקופה הציבורית, כלומר: מהמיסים הישירים והמיסים העקיפים הרבים הנגבים בדרכים שונות מרוב האזרחים, כדי שאלה שבחרו להתפרנס כמשרתי-ציבור, יהיו משרתי-ציבור ולא אדוניו של הציבור, וזה בראש ובראשונה את ראש הממשלה ואת שרי ממשלתו, את נשיא המדינה ואפילו את נשיא/ת בית המשפט העליון; כשאומרים "המדינה" אמורים להתכוון לכול מיני חוקים, רבים מהם שונים ורבים לא פחות - משונים, שנחקקו על-ידי חברי-כנסת שרובם רודפי כבוד ושררה, בראש ובראשונה לתועלת עצמם וקרוביהם ומקורביהם; כשאומרים "המדינה" אמורים להתכוון לכול מיני גנראלים שבעיצומו של שירותם הצבאי נשאו עיניהם וישבניהם למשרות שררה באזרחות; כשאומרים "המדינה" אמורים להתכוון ליחסים נפקניים בין בעלי ההון לבעלי השלטון; כשאומרים "המדינה" אמורים להתכוון לחברי כנסת המסרסרים בדת וסוחרים בטוהר הגזע; כשאומרים "המדינה" אמורים להתכוון לאלה המאכלסים את שלוש רשויות השלטון, המחוקקת, המבצעת והשופטת, וכשפקידי הרשויות האלה מסתאבים הלוך וסאוֹב, הלוך ורקוב, עד כדי כך שהרשויות מתקרבות למסה קריטית של ריקבון - חייב הציבור הרחב להתפרק משאננותו ומאדישותו ולעשות כול מה שהמצב הפוליטי עדיין מאפשר לו לעשות בלי שפיכות-דמים, דהיינו: לשלח את ראשי הרשויות הללו ועוזריהם לכול הרוחות דרך החריץ הצר של הקלפי, בטרם תהפוך הדמוקרטיה המקרטעת לדיקטטורה קלריקלית, גזענית, אפרטהיידיסאית וסדיסטית – והיא כבר נמצאת באמצע המטמורפוזה המגעילה והמסוכנת הזאת.
הארץ עדיין טובה - "המדינה" כבר מזמן רקובה!
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
סובול עידן
|