|
הפּוּר נָפַל - נָפוֹל נָפַל הפּוּר !
ספק רב אם לשרשרת שגיאותיו, כישלונותיו ומחדליו אשר למראיהן ולנוכחותן נותר פינו פעור
ליקויי "מנהיג" אשר לשררה, כוח, הון, שלטון, חתר והתמכר, תאב, לחלוטין מכור
תהא מחילה, סליחה, אפילו לא ביום כיפור
המדינה עתה, בלית ברירה, נכנסת לסיחרור
כאשר ברקע מלוא הטנא רפש, גועל נפש, שאט נורא, תחושת בחילה, הרבה, יותר מדי כיעור
לכל אזרח, לכל נתין, לכל תושב, לכל בר-בי-רב, מזה זמן רב, כבר די ברור
כי אין צורך בהמשך כותש, כובש, בואש, מתיש, מביש ומייבש שבתיאור
רק מבחינתו של ה"מנהיג" עדיין לא הגיעה לסופה דרך
מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה ? עד מתי ייאלצונו כך, בהשפלה, לכרוע ברך ?
אבל, אולם, גם אם ינסה "מנהיג" לגמד כישלונותיו, למזערן מיזעור
לנסות בבית-משפט להגיב על אשמותיו בעירעור (לא רק של מדינתנו),
בעוד עירעור ....ועוד עירעור ....ועוד עירעור
במוקדם או במאוחר ייאזל אף שעון-החול שלו, אחרי שאת חיינו הצליח עד כדי כך למַרֵר מֵרוּר
ייגמר ויסתיים בסוף-לא-טוב, בכי-רע ועצוב סיפור
לא יועילו קריאות "הצילו!" לא יועילו אף הירהורי אילו
לא יעזרו יותר יחצ"נים, פירסומאים, שדרנים, אולפן, תדמית, שיפור, איפור
כי מן האישיות אשר פעם שימשה דוגמא, מופת, לא נותר פשוט, אפילו לא פירור
כך ייעשה לאיש, ישיחו הבריות, לאיש אשר אצלו נפול נפל הפור.
אשרי הגפרור
אשרי אותו נור אשר בזו הפעם לא הסתפק רק בדיבור
אשרי מי אשר חלק לו ושם קץ וסוף לסיוט מתמשך ומתארך,
חלום רע אשר בעבורנו שמש לקח מאלף (?), נסיון-רע ומר, שיעור
אף אם שיעור כמו זה נגזר מן החיים ומן המציאות ואת החומר בו
אי-אפשר לקרוא באמצעות תקציר, בתמציתיות, או בקיצור
שיעור אשר היה בגדר תיאור נאמן של המצב למי שבאדום עבר בבירור
התעלם, לא חפץ, לא רצה לציית כלל לתמרור
ומלך, בלי עוררין, על פני תקופה שבה דומה כי
כל דף ודף של ההיסטוריה אשר נכתבה נותר חרור
עת אשר בתולדותינו תירשם ותיכתב לדיראון גמור
כפרק זמן לא מבורך, ניסיון חיים ארור.
|
|