|
|
|
יוסי אחימאיר
לאחר שפוטר מהארץ בתום 48 שנות עבודה, קובע עורך מוסף "תרבות וספרות" לשעבר, בני ציפר, כי התקשורת הישראלית השתעבדה להון, נהפכה לכנסייה דוגמטית המגויסת להפלת נתניהו ומנדה באגרסיביות כל...
|
|
|
|
|
אלכס נחומסון
כיצד הפך הרמטכ"ל לשעבר למועמד להרכבת הממשלה בתוך חודשים ספורים, מי עומד מאחורי המעטפת הפוליטית והערבויות בהיקף של יותר מ-35 מיליון שקלים למפלגת "ישר" - והאם ההצלחה בבניית הקמפיין מ...
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
שילובן האפשרי של מפלגות ערביות בקואליציה של גוש השינוי תלוי בשאלה האם קיימת מפלגה ערבית שמקבלת באופן מלא את הלגיטימיות של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית במישור המעשי, המאמץ לכונן ...
|
|
|
|
|
נפתלי ברזניאק
התעקשותו של ליברמן על קווים אדומים פוליטיים מונעת מאיזנקוט להקים ממשלה – ובפועל עלולה לסלול את הדרך לשובו של נתניהו לשלטון
|
|
|
|
|
עמית דובקין
האוכלוסיות החרדית והערבית מונות יחד כ-3.5 מיליון נפש - כשליש מתושבי המדינה - אך פערי ההכנסה שלהן מול שאר המשק עומדים על 50% עד 80% שילובם המלא של מגזרים אלו בשוק העבודה ובמקצועות...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
|
נשיא בית המשפט העליון נשוי ואב לילדים. נולד ב-20.10.58 בישראל (בתל אביב) וגדל בה.
|
|
|
|
|
|
|
|
איש ביטחון, מנהל גיורא איילנד (נולד: 22 באפריל 1952), כפר הס.
|
|
|
|
|
|
|
|
איש ביטחון, פוליטיקאי עמיחי (עמי) אילון. יליד 27.6.1945, טבריה, ישראל. נשוי ואב לשלושה, מתגורר בכרם מהר"ל.
|
|
|
|
|
| |
|
נושא התגובה |
|
הכתבה של בוב סיימון |
|
| שם הכותב: |
|
היתה מגמתית ביותר
 |
|
| זמן: |
|
01:37 08/02/2009 |
|
| כתובת IP: |
|
79.176.42.185 |
|
|
|
|
|
|
|
|
התשבוחות וההתבססות על הכתבה של סיימון לא במקומם, זו היתה כתבה נבזית ואנטי ישראלית מובהקת.
ראשית כל החומרה בכתבה היתה בכך שסיימון ניצל את מעמדה היוקרתי של התוכנית בציבוריות האמריקנית, ניצל את מעמדו שלו בעיני הצופה האמריקני ככתב במזה"ת מזה שנים (ומכאן בעל ידע וסמכות בעיני הצופה) ובעיקר ניצל את בורותו של האזרח האמריקני בנוגע לקונפליקט הישראלי-פלסטיני ופגע ביושרה ואמינותה של תוכנית שעד כה נחשבה איכותית ומהימנה, כאן בארץ הכתבה לא עוררה הדים, אבל יהודי ארה"ב הציפו את מערכת 60 דקות במכתבים נזעמים.
אני ארחיב,
תמצית הכתבה: על פי הכתבה האשמה כולה ללא עוררין וללא יוצא מן הכלל, היא ישראל.
עפ"י אותה כתבה, אין עבר, העתיד מוטל בספק, וההווה הוא היחיד שקיים. בהווה, עפ"י הכתבה, ישראל היא מדינה אכזרית, חסרת רחמים, לא הומאנית, המשפילה כולאת ושוללת את זכויותיהם של שכניה באופן שיטתי וחסר פשר, העבר כולו דולל לעובדה אחת – "כיבוש" והעתיד, כאמור לאור העבר וההווה הסובייקטיביים מוטל בספק (הרחבה בסוף דבריי).
שכם הוצגה בכתבה כעוד עיר שאילולא הכיבוש האכזר הייתה היא ותושביה מרכז לסדנאות אושר, העשרה עצמית ,שגרירי או"ם ורצון טוב, שום אזכור לנתונים העובדתיים על שכם כמרכז איום טרוריסטי, כבירת הילדים המתאבדים, כבסיס טרור, שכם של סיימון היא בסה"כ עוד קורבן בידיו האכזריות של הצבא הישראלי, שום נתון אסטרטגי / סטטיסטי או פרטני על מדד הטרור והאיום משכם, שום נתונים מספריים על פיגועים או הרוגים בהקשר לשכם, כמו גם השוואה בין נתונים שכאלה לאורך השנים האחרונות, הסבר יחידי מובא ע"י סיימון בשם הצבא - "מדובר בביצוע מעקב", שום ניסיון מצד הכתב להביא הסברים מפורטים יותר.
הסיבה היחידה שאין מדינה פלסטינאית על פי הכתבה של בוב סיימון היא ישראל.
ההיסטוריה החדשה בכתבת 60 דקות, שכחה את הסירוב הפלסטיני למדינה פלסטינאית בועדת פיל ב 1936, את הסירוב להצעת האו"ם ב1947, את תגובת עראפאת להצעה מרחיקת הלכת בקמפ דיויד, את ההתנתקות ותוצאותיה המטילות בספק צעדים דומים, ההיסטוריה החדשה הזו לא מציינת ולו ברמז את כל המאמצים האדירים והוויתורים הישראלים למען השלום.
ההיסטוריה החדשה בכתבת 60 דקות שכחה לגמרי את הטרור הרצחני איתו חיים תושבי ישראל מאז ומתמיד, שכחה את ההצהרות החוזרות והנשנות בכתב ובעל פה להשמדת ישראל.
המחסומים בקו ישיר לדברים הקודמים הוצגו רק מנקודת מבט אחת, נקודת המבט הפלסטינית, כלומר, השפלה ללא סיבה, ללא עדויות מכוחות הביטחון על נתונים אחרים.
ד"ר מוסטפא ברגותי הדובר וה"פרשן" הראשי בכתבה (והבן דוד של) כמועמד לשעבר לרשות הפלסטינית, קיבל את הבימה העיקרית כפרשן ה"אמת" של הקונפליקט, כל משפט שלו אושש מיד בתמונות וקריינות מן השטח. בנוסף להיותו פרשן, הוא ייצג בכתבה את קורבנות ה"כיבוש" מאחר וישראל האכזרית מונעת ממנו כניסה לירושלים, כמובן שלא הובאו ציטוטים קודמים של האיש או ניסיון לאמת אותו עם עובדות אחרות שעולות מהשטח / מעברו, או לקבל תגובה רשמית מהגורמים האחראים.
את הקונטרה לכאורה לברגותי ייצגה בכתבה דניאלה וייס. מבין מאות אלפי הדוברים והפוליטיקאים שתומכים בהתיישבויות בגדה המערבית, נבחרה דווקא דניאלה וייס הלא מייצגת לייצג, לא רק שאינה מייצגת את רוב אזרחי מדינת ישראל התומכים או להבדיל שאינם תומכים בהתנחלויות, אלא שגם בעיני רבים מהמתיישבים היא לא מודל לדוגמא, להיפך, וייס מייצגת את השוליים, ובתור שכזו הציגה עמדה אחת – עמדה דתית, עמדת "אדמה בכל מחיר", עמדות ביטחוניות או היסטוריות, כ
|
|
|
`
כתוב תגובה ל-
היתה מגמתית ביותר
|
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה |
שם הכותב |
שעה תאריך |
|
|
1 |
|
גימלאי "מאושר" |
5/02/09 18:49
|
|
|
2 |
|
מטבוחה לשקשוקה |
5/02/09 22:50
|
|
|
3 |
|
היתה מגמתית ביותר |
8/02/09 01:37
|
|
|
|
|
המשך |
8/02/09 02:10
|
|
| פורום: |
כתוב הודעה
 |
|