|
|
להחליף את שיטת הסניוריטי, בחירת והרחקת שופטים פיקוח על שופטים ועוד הרבה. שופטים הינם רמאים מאחזי עיניים.
אחיזת עיניים הינה מעשה רמאות המבוסס על הטעיה חזותית. קוסם, להטוטן גורם לקהלו להביט על דבר אחד, בעוד הוא עושה דבר אחר שהקהל אינו שם לב אליו. כך בהשאלה ניתן ליצור התרשמות מסוימת בעוד שהנעשה שלא במסגרת חזות זו הינו שונה. בית המשפט יוצר רושם כאילו יש בקרה על הליכים משפטיים בעזרת שגרות היוצרות חזות זו. אלא שאין להן השפעה כי אינן מלוות במנגנוני בקרה אמיתיים אלא באמצעי חבלה בכל מה שעשוי לגלות את המציאות האמיתית. פיקוח ובקרה על השופטים קיים רק כביכול.
פומביות הדיון – ככלל שמם של נאשמים בפשעים ועברות חמורים, האשמה המיוחסת ופסק וגזר הדין מתפרסמים. ברוב המשפטים מותר לציבור הרחב להיות נוכח בדיונים. במציאות הציבור אינו עוקב אחר הדיונים. גם לו רצה היה זה קשה מאוד, כי אלו אינם מתקימים באופן רצוף, אלא מפוזרים על פני תקופה ארוכה. בדרך כלל הנוכחים הם מי שמזומנים או מלוים במשפטים אחרים. כיון ששופטים הם הקובעים את מועד הדיונים ובתוכם את סדר תורי המתדינים, הם יכולים לסדר גם דיונים עם פחות נוכחים. מה שקורה בדיונים מתועד כפי ששופטים רוצים וזה אומר גם שכתוב הנעשה ללא קשר למציאות. זה כולל מצד השופט מצג שוא של התנהגות הוגנת ותגובות מתאימות לנעשה בעוד התעוד משמיט ומסלף את שהתרחש. הציבור גם אינו יכול להשות בין הנאמר לכתוב וגם אילו יכל, הוא חסר סמכות, אינו יכול להוכיח כיון שאסורות הקלטות ואין בפני מי להתלונן שיבדוק אי התאמות.
הפרוטוקול של הדיונים – לכאורה הפרוטוקול אמור לשקף נאמנה את הנעשה בדיונים. בפועל הפרוטוקולים משקפים רק את מה ששופטים רוצים שיהיה כתוב, כדי שיצדיק את החלטותיהם. על כן הם מתיחסים בכובד ראש אל הפרוטוקול, כי רק כך יהוה אסמתכתא. הסילופים בפרוטוקול מגיעים לדרגת מיומנות גבוהה ביותר. למען השגת התוצאה הרצויה ישנן שיטות שונות החל מהפשוטות ביותר השמטה של מה שלא רצוי והוספה של מה שרצו, תיקון הנאמר והפרעת והפסקת העדות במקום שמתאים לשופט דבר המקל ליצור רושם כאילו העד אמר את מה שהשופט רצה , עריכה מחודשת כמו יצירת רושם בכתוב כאילו העדות ניתנה ברצף ונסתימה, וגם שינוי סדר הנאמר לקבלת משמעויות חדשות ורצויות יותר. הם כמובן לעולם אינם רושמים את הערותיהם ואת התפרצויותיהם באמצע העדות. אם מתאים להם, הם רושמים רק את תגובת העד כדי ליצור את הרושם הרצוי מעדותו. כך כשלא מוברר מהכתוב שדברי העד היו במענה, יכולים הם להראות מחוץ להקשר, מבולבלים. זהו גם אמצעי ליצרת רושם מוטעה, למשל אם כיון שהושמטה התערבות השופט והעד כביכול מחוץ להקשר הכחיש מעשה כלשהו, יראה הדבר כביטוי לתחושת אשמה. אין שום גורם שיש לו יחדיו סמכות ורצון לאמת את מידת מהמנות הפרוטוקול למתרחש.
פסילת שופט – במקרה הטוב שופט לאור נסיבות אוביקטיביות מחליט לפסול את עצמו. בעל דין זכאי לבקש משופט לפסול את עצמו בשל אותן סיבות ולעיתים שופט נענה. אלא שבית המשפט העליון לא תמיד מגבה אותו, תכופות אף מתנגד בשל עיכוב הליכי משפט. הסיבה השכיחה לרצון לפסול שופט היא היותו נושא פנים. גם אז בעל הדין חייב לבקש זאת מלא אחר מהשופט עצמו שבידו גם ההחלטה. היה וכצפוי הוא מסרב, ניתן לערער על כך בבית המשפט העליון בתשלום והחלטתו נקבעת על פי הפרוטוקול שאותו שופט עצמו כתב. משמע קיים הליך של פסילת שופט, אך הכל נעשה כדי שלא יתממש. בית המשפט הלעליון אף מטיל קנסות של עשרות אלפי שקלים על המערער שבהתאם לאופן שבודק גם קובע שהערעור אינו מוצדק. המסקנה
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
לולן
|
|
|