|
|
1) לעניין השימוש בשם-התואר "ציוני": למרות היותי 'סמולן' ועל אף שאני מודע לכשלונה המחפיר של הציונות (שעליו מעיד, כמובן, מעשה ידיה, המדינה שכוננה), אני רואה עצמי כציוני. אלא שבין הציונות שלי לזו שלך פעורה תהום, שאיננה ניתנת לגישור. הציונות שלך, כפי שהיא משתמעת ממאמריך, קרובה הרבה יותר ללאומנות האלימה, הפנאטית, של החמאס מאשר לציונות ההומנית, הליברלית, הסובלנית, החפה מכל אלימות שהיא, שאני מחזיק בה. אני יכול להבין את הרתיעה של ישראלים, שיש בהם ניצןץ כלשהו של הומניות, מן השימוש במלה, שנוכסה ע"י לאומנים, גזעניים, אלימים ומחרחרי מלחמה. וחשוב גם להדגיש, שאין כל פסול מוסרי בהתנגדות לציונות. אנטי-ציוני אינו, חלילה, פושע; זו זכותו המלאה להתנגד לדרך רעיונית ופוליטית שנראית לו בלתי-נכונה.
2)דרישתך להחליף את הסטירה של "ארץ נהדרת" בבדיחות הקרש של קרולין גליק, הזכורה (ולא לטוב) מ"מקור ראשון", היא דרישה מגוחכת. סטירה אינה אמורה לייצג את הקונסנזוס, להיפך, היא צריכה לערער אותו, לעורר שאלות ותהיות, לשבש את ההסכמה הכללית של העדר, הנותנת בדרך כלל גיבוי לרשעתו של השלטון. אינני יודע, אם "ארץ נהדרת" אכן עושה זאת על הצד הטוב ביותר, משום שצפיתי רק בחלק קטן מתוכניותיה, אבל ה'סטירה' של הימין המדושן ודאי וודאי שאין לה ולא כלום עם סטירה פוליטית אמיתית. לכל היותר היא מזכירה את הז'אנר הקדום של שירת הלעג לאויב, שהיה נפוץ (למרבה הצער) במזרח התיכון בימי-קדם (דוגמאות ממנו מצויות בתנ"ך) ושרד אף בימי-הביניים בשירה הערבית והעברית כאחת. זו שירה בעלת-ערך ספרותי אבל נטולת כל ערך מוסרי, שכן איזו עוצמה מוסרית יכולה להיות למשורר, המשמש שופר לתאוות נקם רצחניות של שבטו?
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
יוסי פלס
|
|
|