מיארה: גוטליב רוצה להפסיק את שידורי "כאן" בשל התכנים

קיים חשש כבד לפיו ביסוד הצעת החוק של ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) להפרטת תאגיד השידור כאן "עומד גם הרצון להפסיק את שידורי התאגיד בשל תכנים המשודרים בו". כך אומרים (24.11.24) המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, אביטל סומפולינסקי ומאיר לוין, על דעתה של היועצת גלי מיארה, בחוות דעת שהעבירו לשר המשפטים, יריב לוין.

גוטליב מציעה - בתמיכתו של שר התקשורת, שלמה קרעי (ובהצעת חוק פרטית העוקפת את הייעוץ המשפטי לממשלה) - לסגור את כאן בתוך שנתיים ולערוך מכרז לשידורים באפיקים המשמשים אותו כיום, תוך שימוש בנכסי התאגיד. אם לא יימצא קונה, ייפסקו לחלוטין שידורים אלה. ההצעה נוגעת הן לטלוויזיה והן לרדיו, כאשר רק רשת ב' תופרט בצורה זו והאחרות ייסגרו.

לדברי סומפולינסקי ולוין, "משמעותה המיידית של ההצעה היא ביטול מלא ומוחלט של השידור הציבורי בישראל ושינוי יסודי במפת התקשורת הישראלית. לא ניתן לקבל החלטה על מחיקה משדה התקשורת של במת ביטוי מרכזית בחופזה, בהצעת חוק פרטית, ללא תשתית מקצועית, ובניגוד לאופן שבו פעלה הממשלה בנושא בעבר... על-רקע מהלכים נוספים המקודמים בעת הזו, עולה חשש כבד, כי ביסוד ההצעה עומד גם הרצון להפסיק את שידורי התאגיד בשל תכנים המשודרים בו.

עוד יש לזכור כי גם אם המהלכים השונים לא יבשילו לבסוף, בכל אחד מהם בפני עצמו, וודאי בהצטברותם, יש משום אפקט מצנן משמעותי וחמור כלפי התאגיד וכלפי גופי התקשורת האחרים בישראל. מדובר במסר ברור לשוק התקשורת כי ביקורת על השלטון או שידור תכנים שהשלטון אינו מרוצה מהם עלולים להוביל לצעדים נגד גופי התקשורת ולהגבלתם בצעדי בזק, בלא עבודת מטה, בדרך של קידום חקיקה פרטית. נתון זה נושא אף הוא משקל משמעותי בבחינה המשפטית".

סומפולינסקי ולוין מזכירים, כי קרעי הגיש הצעת חוק דומה בהיותו חבר כנסת, ואם הוא סבור שיש לקדם אותה - עליו לעשות זאת בצורה סדורה, ולא בהצעת חוק פרטית העוקפת את גורמי המקצוע במשרד התקשורת. הם מציינים, כי לפני עשור בלבד קבעו הממשלה ובג"ץ את חשיבות קיומו של השידור הציבורי, ואין סיבה להניח שהסיבות לכך השתנו.

"משדרי חדשות ואקטואליה הם בבסיס השיח הציבורי וזרימת
המידע בחברה דמוקרטית וקשורים בטבורם לעצם קיומו של ההליך הדמוקרטי", מוסיפים סומפולינסקי ולוין. "הפסקת שידורי החדשות והאקטואליה של התאגיד היא בעלת השפעה שלילית ברורה על מגוון הדעות בשוק הדעות הישראלי, על חיוניותו, ועל טיבו ואופיו של מגוון המידע האקטואלי המונגש לציבורי. משאלה הם פני הדברים, עולה חשש כבד כי יהיה בהצעת החוק כדי להביא לפגיעה משמעותית בחופש הביטוי והעיתונות, בדגש על חופש הביטוי הפוליטי".

השניים מסכמים: "עמדתנו היא כי לא ניתן לקדם את הצעת החוק, בשל הפגמים התהליכיים המהותיים ביותר הטמונים בה. לפיכך אף לא ניתן לקבוע כי בעת הזו הצעת החוק עומדת באמות המידה המשפטיות המתחייבות".