|
|
נתחיל בלא-נכון: התלהמות כוללנית נגד המשטרה לא רק שאינה נכונה עובדתית, אלא שהיא מחמירה את המצב. לא הכל במשטרה ורוד. יש שחיתויות, יש ליקויים, יש לפעמים, התייחסות לא ראויה לתיקים, למידעים, למשת"פים ולעבריינים. יש קומבינות ויש גם חוסר יושר.
אבל לצידם, יש גם עבודה מסורה ואידיאליסטית של הרבה מאד שוטרים, יש יושר, הגינות, אכפתיות, אומץ והרבה תוצאות והישגים מרשימים. אפילו מרשימים מאד.
אותם שוטרים (לרוב קצינים ואפילו בכירים), שהציבור שומע על מחדליהם, מכתימים את שם המשטרה ומטילים עליה קלון. אבל, הם לא מייצגים את רוב השוטרים. ולכן, אסור להיתפס להכללות, להשמצות ולדמגוגיות. זו טעות. יש הרבה מה לשפר בעבודת המשטרה ויש גם עשבים שוטים, שמזמן היו צריכים ניכוש. אבל יש גם הרבה טוב בגוף הזה. ואת זה אסור לשכוח.
ולגבי הנכון: אתב צודק מאד בכך, שועדת זיילר עשתה (ולא במקרה. במכוון), חצי עבודה. היא השתלחה במשטרה, אבל "שכחה" את ערן שנדר, יסכה לייבוביץ', עדנה ארבל וגורמים נוספים מהפרקליטות, שתרמו גם הם לעסק הביש, המכונה "פרשת בן-אור". מדוע נעלמה, למשל, עדנה ארבל ממסקנות הדוח? האם לא היא זו שהחליטה (באופן מוזר ושערורייתי) שלא לחתום על הסכם עד-מדינה עם צחי בן-אור? האם נעלם מעיני הועדה הקשר בין החלטה זו לבין הרצחו של השוטר הרוצח בקנקון?
לדעתי, ועדת זיילר חטאה בחוסר אובייקטיביות. ובעניין הזה, אני מסכימה עם עורך דינו של נצ"מ יורם לוי, "הנאשם" העיקרי בפרשה.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
ט.ג.מ.
|
|
|