|
|
|
רועי אורן
בניגוד למדינות מתוקנות שבהן כישלון ניהולי הוביל להחלפת השלטון, בישראל שומר הליכוד על כוחו בפריפריה הסובלת מהזנחה ויוקר מחיה, כתוצאה מהעדפת פוליטיקה זהותית, תודעת איום והיעדר אלטרנט...
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
הפרת ההבטחות הציניות והסתמכות על המפלגות הערביות לא יובילו ליציבות: רק ממשלת אחדות ציונית רחבה תוציא את ישראל מהבידוד הבינלאומי והמבוי הסתום
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אריה דרעי מוביל פוליטיקה של השתמטות, פלגנות ושוד הקופה הציבורית בחסות נתניהו, תוך פגיעה בצה"ל ובערכי המדינה; פרישתו מרשימת ש"ס לכנסת היא צעד מתבקש להבראת המערכת הפוליטית ואיחוד העם
|
|
|
|
|
שלמה פישר
מה משמעותן של תוצאות הבחירות האחרונות? מה הן מלמדות על המבנה החברתי ועל יסודות המערכת הפוליטית בישראל? מה היו מוקדי המחלוקת? ועל מה בעצם היו הבחירות?
|
|
|
|
|
שירלי אברמי
הדרמה התקשורתית משרתת שחיתות והסתה - הגיע הזמן להיפרד מהרעש הפוליטי ולדרוש שגרה תקינה וממשלה שתעבוד למען האזרחים
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
|
נשיא בית המשפט העליון נשוי ואב לילדים. נולד ב-20.10.58 בישראל (בתל אביב) וגדל בה.
|
|
|
|
|
|
|
|
איש ביטחון, מנהל גיורא איילנד (נולד: 22 באפריל 1952), כפר הס.
|
|
|
|
|
|
|
|
איש ביטחון, פוליטיקאי עמיחי (עמי) אילון. יליד 27.6.1945, טבריה, ישראל. נשוי ואב לשלושה, מתגורר בכרם מהר"ל.
|
|
|
|
|
| |
|
נושא התגובה |
|
האומנם המיתוס כה נורא? |
|
| שם הכותב: |
|
משה, עורך-דין
 |
|
| זמן: |
|
14:41 29/07/2007 |
|
| כתובת IP: |
|
89.138.202.97 |
|
|
|
|
|
|
|
|
אביתר, תבורך אתה ויבורכו חבריך, על מאמציכם שאינם נלאים - עד כדי נודניקיות חיובית שתטלטל לבסוף את השקרנים - לחשיפת האמת.
אני תומך בהחלט בטענתך, כי מפקדים - במיוחד בצבא הקדע - אינם זכאים לציון לשבח על מעשה שהיה ככלות הכל מילוי תפקידם. ואולם, גם במסגרת כלל זה יתכן מקרה שבו המפקד חירף נפשו באופן יוצא מן הכלל, מעבר לחובתו כמפקד. האם רס"ן רועי קליין ז"ל, שלפי המסופר השליך עצמו על רימון שנצרתו נשלפה, כדי להציל את חיי חייליו, עשה את שנדרש ממנו כמפקד - או שמא נאמר שהיה זה מעשה גבורה עילאי, מעבר לכל חובה?. דעתי נוטה לתשובה השניה, שאפשר להגיע אליה בהצגת השאלה: אילו צעק הקצין "רימון!" ומיהר לתפוס מחסה, האם היה אפשר להעמידו לדין על אי-מילוי חובתו כמפקד, החייב כביכול להשליך עצמו על רימון העומד להתפוצץ?..
דומני שלא בכדי מנית את הצל"שים שניתנו בקשר למערכת הצליחה. מרביתם - למעט אלה של גדוד 890 - ניתנו לכוחות של אוגדה 143, אוגדת אריאל שרון. אף שבצליחה השתתפו באורח פעיל ביותר גם 3 אוגדות אחרות, ובהן 162 שלמעשה כבשה את רוב השטח שמעבר לתעלה, אין לכך ביטוי ברשימת העיטורים. נראה כי לא תמו סיפורי העלילה, תרתי משמע, של אריאל שרון.
ואולם, הגם שהצבא חייב להקפיד בדיווחי אמת ובעריפת ראשיהם של השקרנים, בכל הדרגות, ולכן עליו להימנע ממתן עיטורים שהשקר בבסיסם - אין בהכרח קשר בין המיתוס הכוזב ובין ערכו כמיתוס. הדברים נראים מזעזעים לכאורה, אך נראה כי רוב המיתוסים של צבאות העולם אינם אלא גרסאות מפורכסות, מאופרות ומולבשות במסיכה, של שערוריה בזיונית ומחפירה בשדה הקרב.
ומה בכך?. דורות רבים גדלו אצלנו על המיתוס של בר כוכבא, הגיבור היהודי האגדי, עד שבא פרופ' יהושפט הרכבי וניסה לנתצו. לדעתי, כעבור שנים רבות מהאירוע, אין עוד חשיבות רבה לפרטים המדויקים, והחשיבות טמונה בעצם התפתחותו של מיתוס שעליו מתחנכים דורות של חיילים. מובן מאליו שהשאיפה חייבת להיות דיוק בפרטים, אך דחילק, לא דיוק מרבי. אם תדייק מאוד בפרטים, לא תמצא עוד מיתוסים, שכן יתברר חיש-מהר כי בר-כוכבא היה בטלן שרבץ באוהל ושלח לקרב את סגנו, אשר כמובן לא הוזכר בכתב הצל"ש. יתברר כי דוד המלך לא היה גיבור מלחמה, שכן אוריה החתי, בעלה-לשעבר של בת-שבע, היה הגיבור שעשה הכל ובעצם גם את השירה ותהילים כתב סופר הצללים של ארמון המלוכה. ויעל אשת חבר הקיני? עוד יכתבו כי זו לא היתה אלא נערת ליווי, שכעסה על לקוח שיכור שלא שילם ותקעה לו אזמל ברקה, אך היה לה לקוח נוסף בעל פרוטקציה וקשרים בארמון, שסידר לה מיתוס על שמה.
קח לדוגמה את סיפורך על רס"ן מרדכי שרוני. אכן, למשתתפים באותו אירוע - שספק אם מי מהם היה ראוי לעיטור כלשהו, שכן היתה זו פעולה לא-קרבית ודי רגילה לחבלנים - חשובה האמת והם זועמים על מתן הצל"ש למי שישב בצד ולא עשה דבר. אך אם אירוע זה משמש מיתוס לדורות של פרחי הנדסה, מה איכפת להם הדיוק?. בבואם להרצאה שמטרתה טיפוח המוטיבציה, אין להם כל עניין בשמו של הגיבור, שברוב המקרים כבר אינו בחיים, וחשובה להם רק הידיעה כי היה מעשה רב-גבורה שישמש להם דוגמה.
באופן מעט-פרדוכסאלי, לעומת דברים אלה, אני תומך בענישה כבדה באופן קיצוני, לכל חייל ושבעתיים לכל קצין, המוסר דיווח שאינו אמת, בין בפעולה מבצעית ובין באימונים. לדעתי אין גבול לקיצוניות העונש בתחום זה, במיוחד בשעת מלחמה, עד כדי גזר-דין מוות, שכן נזקו של פשע זה חמור וקשה מנזקה של בגידה. הדוגמה של הצבא המצרי בסיני, במלחמת ששת הימים, שהיה רווי בדיווחי שקר על נצחונות-כביכול, חייבת להדיר שינה
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה |
שם הכותב |
שעה תאריך |
|
|
1 |
|
חכם בוזגלו |
29/07/07 14:04
|
|
|
2 |
|
משה, עורך-דין |
29/07/07 14:41
|
|
|
|
|
יותר |
29/07/07 20:17
|
|
|
|
|
אביתר בן-צדף |
29/07/07 20:19
|
|
|
3 |
|
א.קניידלמעכר |
29/07/07 16:33
|
|
|
|
|
ניקולאי |
29/07/07 22:08
|
|
|
|
|
קניידלמכר |
30/07/07 08:07
|
|
|
|
|
ניקולאי |
30/07/07 16:56
|
|
|
4 |
|
תוכי יוסי |
29/07/07 17:23
|
|
|
|
|
שנים אחריהם.. |
29/07/07 17:52
|
|
|
|
|
אביתר בן-צדף |
29/07/07 19:59
|
|
|
|
|
תוכי יוסי |
30/07/07 07:31
|
|
|
5 |
|
בעקבות כשלונות |
29/07/07 20:21
|
|
|
|
|
אביתר בן-צדף |
29/07/07 21:38
|
|
|
6 |
|
אביתר בן-צדף |
29/07/07 21:54
|
|
|
7 |
|
אברהם שלום |
30/07/07 02:28
|
|
|
|
|
פיסי |
30/07/07 10:07
|
|
|
|
|
לא נשאלת |
30/07/07 13:29
|
|
|
8 |
|
מרק טווין |
30/07/07 11:55
|
|